#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 1 האם המוכר יכול לערב פירות בפירות?	אסור אפ' חדשים בחדשים. ואפ' חדשות בארבע וישנות בשלוש ומוכר לו בחזקת ישנות, לא יערב החדשות מפני שאדם רוצה לישנם (פרש&quot;י שאין החדשות יקרות בעצם אלא מפני שמישנים אותם משלמים עליהם יותר).	בבא מציעא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 2 האם מותר לערב יין ביין. וכמאן מערבים האידנא (2)?	"יין קשה ברך מותר שמשביחו, ודוקא בין הגיתות. רב אחא מתיר לערב בדבר הנטעם. <p dir=""rtl"">האידנא שמערבים שלא בשעת הגיתות או כרב אחא, או מפני שיודעים ומוחלים.</p>"	בבא מציעא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 3 האם מותר לערב שמרי יין ביין?	שמרים של אתמול בשל היום או של היום בשל אתמול אסור. אבל של אותו יום מותר. (ע' לעיל מ: שנחלקו ר' יהודה וחכמים אם מותר לערב שמרי שמן בשמן.)	בבא מציעא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. 4 מי שנתערב לו מים ביינו האם יכול למכרו? ומה הדין לערב לכתחילה?<p dir=""rtl"">[האם התגר יכול ליטול מכמה מגורות וליתן למגורה אחת וכד'?]</p>"	"מי שהתערב מים ביין לא ימכרנו בחנות אלא אם הודיעו ולתגר אף אם הודיעו. אם מזיגתו ניכרת יכול למכור אף אם לא מודיע, אפ' לתגר מותר ולא חוששים שהתגר יוסיף יין ולא יהיה ניכר, שאם כן אין לדבר סוף [מעשה דרבא].<p dir=""rtl"">מקום שנהגו להוסיף מים ביין יכול להוסיף לכתחילה ודווקא בין הגיתות.</p><p dir=""rtl"">[התגר יכול לערב כמה מגורות ביחד ובלבד שלא יהיה מתכוין לערב.] </p>"	בבא מציעא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. 5 האם יכול חנוני לחלק קליות ואגוזים לקטנים להרגילם אצלו?<p dir=""rtl"">והאם יכול לפחות את השער?</p>"	"ר' יהודה אוסר לחלק קליות ואגוזים, וחכמים מתירים שהשני יכול לחלק שזיפים וכד'.<p dir=""rtl"">ולא יפחות את השער, וחכמים אומרים זכור לטוב, דקא מרווח לתרעא.</p>"	בבא מציעא ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 1 האם מותר למוכר לבור את הגריסים?	אבא שאוול אוסר וחכמים מתירים דהינו רב אחא שסובר שדבר הנראה מותר. ומודים שלא יבור על פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין.	בבא מציעא ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 2 האם מותר לפרכס את האדם בהמה וכלים (ואוכלים)?	חדש מותר ישן אסור. (לכאורה אדם ובהמה תמיד זה כישן). וכן אסור ליתן הבשר ביין שיראה משובח (מכאן למדנו שאין מפרכסים את האוכלים &lt;ירושלמי&gt;)	בבא מציעא ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס: 3 למה כתבה התורה גם נשך וגם ריבית. והאם נוהגים במלוה ולוה, בכסף באוכל ובשאר דברים. ומנין?	"אין חילוק בין נשך לתרבית אלא נכתבו כדי לעבור עליו בשני לאוים.<p dir=""rtl"">במלוה כתיב &quot;את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכליך&quot; מצאנו נשך בכסף ורבית באוכל במלוה. </p><p dir=""rtl"">בלוה כתיב &quot;לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך&quot; מדכתב נשך כסף ונשך אוכל מיותר ש&quot;מ לריבית. </p><p dir=""rtl"">מלוה הוקש ללוה נשך כסף (ע' רש&quot;י ותוס'). רבינא אומר שהג&quot;ש זה ללמד על המלוה שעובר בכל דבר, אבל לרבית בכסף ונשך באוכל במלוה אין צריך ג&quot;ש שנלמד את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית, בנשך ובמרבית לא תתן אוכלך, וה&quot;נ אי דלא ילפי הכי הוי ילפי מג&quot;ש.</p>"	בבא מציעא ס:		
